החלטה בתיק עע"ם 8453/10 - ד'

            לפני בקשה למתן סעד זמני המעכב את פסילת רישיון הנהיגה של המבקש, עד להכרעה בערעור שהגיש על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע.

1.         בין השנים 2003 - 2009 ביצע המבקש עבירות תעבורה בגינן נרשמו לחובתו מעל 30 נקודות בהתאם ל"שיטת הנקודות". בגין הנקודות שנצברו לחובתו במהלך השנים, זומן המבקש למספר קורסי הדרכה בנהיגה נכונה מטעם רשות הרישוי, בהתאם לתקנה 549 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: התקנות), אך השלים רק קורס אחד בתוך הזמן הקבוע בתקנות (ביום 29.11.05). ביום 22.02.10 הודיעה המשיבה למבקש כי צבר 36 נקודות ולכן הוא ייפסל מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שלושה חודשים מכוח תקנה 549(ג) לתקנות. המבקש השיג בעל-פה על החלטת הפסילה בפני רשות הרישוי. טענותיו נדחו וההחלטה על פסילת רישיונו נותרה על כנה, אולם מועד הפסילה נדחה ליום 18.10.10. המבקש עתר לבית המשפט לעניינים מנהליים על החלטת הפסילה, אך עתירתו נדחתה על ידי כב' השופט ב' אזולאי, תוך שנקבע כי בהתאם לפרשנות התכליתית של התקנות ולפסיקת בית משפט זה, בתקנה 547(ד) לתקנות יש כדי להאריך את תקופת הצבירה של נקודות, גם לעניין אמצעי התיקון לפי תקנה 549(ג), המורה על פסילת רישיון הנהיגה של מי שצבר 36 נקודות או יותר. בית המשפט דחה גם את בקשת המבקש לעכב את ביצוע הפסילה עד להכרעה בערעור. יחד עם זאת, המשיבה הסכימה לדחיית ביצוע הפסילה עד ליום 30.11.10.

2.         המבקש הגיש ערעור על פסק הדין ולצדו בקשה למתן סעד זמני, היא הבקשה שבפני. בבקשתו טוען המבקש כי נפלה טעות בחישובה של המשיבה את הנקודות שנצברו לחובתו ולכן לא התגבשה עילה לפסילת רישיונו. לפיכך, כך לטענתו, יש לערעור סיכוי של ממש להתקבל. עוד טוען המבקש כי הימנעות מעיכוב ביצוע פסק הדין תפגע קשות בזכויות היסוד שלו ותגרום לו נזק בלתי הפיך, באשר הדיון בערעורו יהפוך לתיאורטי גרידא. על כן מאזן הנוחות נוטה לטובתו.

3.         בהחלטתי מיום 24.11.10 הוריתי למשיבה להגיש את תגובתה עד ליום 7.12.10. במקביל הוריתי על מתן צו ביניים המעכב את ההחלטה על פסילת רישיונו של המבקש עד להחלטה אחרת בהליך זה. תגובת המשיבה לא הוגשה במועד בשל שביתת הפרקליטים, כפי שעולה מבקשתה למתן ארכה, שהוגשה ביום 12.1.11. ביום 16.1.11 קיבלתי את בקשת המשיבה למתן ארכה עד ליום 19.1.11. בתגובתה, טוענת המשיבה כי סיכויי הערעור קלושים נוכח פסק הדין בעע"מ 5226/10 זוהר נ' משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - רשות הרישוי (לא פורסם, 22.11.10), שהתקבל לאחרונה בבית משפט זה. על פי הטענה, פסק הדין עסק בשאלה זהה לזו שעולה בערעור שהגיש המבקש, ובמסגרתו התקבלה עמדת המשיבה. חרף זאת, הסכימה המשיבה למתן הסעד הזמני בתיק זה מן הטעם שאי-מתן הסעד לתקופת הערעור יביא לייתורו. 

4.         לאור האמור, משנתנה המשיבה את הסכמתה לבקשה, ובשים לב לכך שמדובר בתקופת פסילה קצרה בת שלושה חודשים, מורה אני על עיכוב ריצוי הפסילה עד להכרעה בערעור שהגיש המבקש.

הבקשה, אפוא, מתקבלת.

            ניתנה היום, כ"ב בשבט תשע"א (27.1.11).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    עכ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: